תעשית אבן וסיד בע"מ נ' שרפי

פסק דין

מונחת לפני בקשת רשות להתגונן כנגד תובענה בסדר דין מקוצר על-סך 76,399 ₪.

התובעת הינה חברה ציבורית בע"מ אשר עוסקת, בין היתר, ביצור חומרי מחצבה, אספלט, חול, טיט ובטון ושאר חומרי בניין. ביום 8.11.2007 נחתם הסכם בין התובעת לנתבע (להלן: "ההסכם") לאספקת חומרי מחצבה בניין וסלילה.

לטענת התובעת היא סיפקה לנתבע טובין, אך, זה, לא שילם את התמורה עבורם בניגוד להסכם.

התובעת ויתרה על חקירת המצהיר והצדדים סיכמו טענותיהם.

הנתבע טוען כי חתימתו על ההסכם הייתה בעת שעבד וביצע פרויקטים
כעוסק מורשה עצמאי, פרטי, עם מספר הזהות שלו ואכן, בזמן זה, סופקה לו
סחורה על-ידי התובעת אשר בעבורה, לטענתו, שילם את מלוא התמורה.

לטענת הנתבע ביום 30.12.2008, כשנה לאחר חתימת הצדדים על ההסכם, הקים הנתבע את חב' "נוף גנים בע"מ" (להלן: "החברה") והחל משנת המס 2009 הפסיק את פעילותו כעצמאי והחל עבודתו באמצעות החברה בלבד. לכן, לטענתו, מרגע הקמת החברה, הסחורה סופקה לחברה וכן התשלומים עבור הסחורה לספקים השונים נעשו על-ידי החברה. משכך, לטענת הנתבע, לא הייתה לו כל נגיעה בכך באופן אישי.

לפיכך, טוען הנתבע, כי כל החובות המופיעים בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת הינם חובות שנצטברו לחובת החברה ולא לחובתו האישית.

על בסיס האמור טוען הנתבע להיעדר יריבות בינו לבין התובעת, לכן, לטענתו, יש להיעתר לבקשה.

ב"כ התובעת טוען, כי לעילת הגנת הנתבע בדבר היעדר יריבות אין על מה לסמוך, שכן, על הסכם ההתקשרות חתום הנתבע בצירוף צמד המילים "נוף גנים", מילים אלו משמעותם שמו העסקי של הנתבע. עובדה זו, לטענתו, מחייבת את הנתבע שבעתיים שעה שהוא חתום באופן אישי על ההסכם היה עליו לפנות אל התובעת וליידעה בדבר שינוי מסגרת פעילותו כי ההסכם אינו יכול לשמש עוד בסיס לפעילות עסקית וכי יש לחתום על הסכם חדש כאשר המזמין הינה החברה – "נוף גנים בע"מ".

בבואנו לבחון בקשה זו, יש לבדוק האם תצהירו של הנתבע יכול לשמש מצע מספק על-מנת לאפשר לנתבע את יומו בבית המשפט.

זכות הגישה לבית המשפט ומתן לצדדים את יומם בבית המשפט הינה זכות יסוד ואי פתיחת שערי בית המשפט בפני המתדיין המבקש את יומו, צריכה להיעשות בזהירות יתרה. אולם, אין בקשת הרשות להתגונן נעתרת כדבר מובן מאליו (ע"א 465/89 בן –צבי נ. בנק המזרחי פדי' מה (1) 66). על המבקש רשות להגן להתכבד ולפרט את ההגנה. בבקשת רשות להגן לא יסתפק בית המשפט בטענות כלליות, אלא יש לפרט על מה נסמכת ההגנה (ע"א 779/89 בליט נ. בנק לאומי פ"ד מד (3) 304).

בשלב בקשת הרשות להתגונן אין בית המשפט נכנס לשאלת מהימנות הגירסה ודי לגירסת ההגנה שלא תקרוס. השאלה שעל בית המשפט להניח בפניו היא האם גירסת הנתבע, בהנחה שתוכח, יש בה עילת הגנה [ראה סיפרו של כב' השופט בר-אופיר סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה, מהדורה שישית (2000 מעודכנת ומתוקנת), בעמ' 87]. ההלכה הפסוקה היא כי לא תינתן רשות להתגונן לנתבע שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו (שם, בעמוד 195).

בענייננו, סומך הנתבע את טענת היעדר העילה בתצהירו וטוען טענות כגון: "כל הפרויקטים בוצעו ע"י נוף גנים (החברה)" וכי תשלומים לספקים והזמנת סחורה אף הן נעשו על-ידי החברה. כמו כן, מזכיר הנתבע פרויקטים נוספים שביצע לפני התאגדות החברה. ברם, הטענות הנטענות הינן טענות כלליות, שכן, לא מפורט באילו פרויקטים מדובר, אילו תשלומים הועברו לספקים, מה סוג הסחורה שהוזמנה על-ידי החברה לאחר התאגדותה ואף לפני כן. לשאלות אלו אין תשובות עובדתיות מספקת בתצהיר. כאמור, בסדר דין מקוצר המבקש אינו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות, "טענה סתמית על תשלום כסף – מבלי לפרט סכומים, חשבונות מסמכים ונסיבות – איננה מספקת ואיננה מזכה אותו ברשות להתגונן" (ספרו הנ"ל של כב' השופט בר אופיר בעמ' 193). דהיינו, טענות הנתבע הועלו על דרך הסתם.

לעניין הישות המשפטית הנפרדת ושאלת הידיעה של התובעת לגבי שינוי האישיות המשפטית, ניתן ללמוד מהעובדה שבכרטסת הנהלת החשבונות שצירפה התובעת, ואליה מפנה הנתבע, מצוינים במפורש אותם השמות המופיעים בחוזה (ההסכם שנחתם כאמור לעיל). יודגש אף שהנתבע כלל אינו מצהיר שעדכן את התובעת בדבר שינוי הישות המשפטית. מכך, ניתן להסיק, כי התובעת לא ידעה על שינוי הישות המשפטית בחברה והיה על הנתבע ליידע את התובעת בדבר שינוי זה. מכל האמור עולה כי טענת ההגנה של הנתבע אינן מקימות עילת הגנה ראויה ולו בדוחק.

במאמר מוסגר יצוין כי טענתו של ב"כ הנתבע בסיכומיו, כי התובעת ידעה על דבר שינוי הישות המשפטית, אינה מעוגנת בתצהיר, שכן, הנתבע כלל אינו מצהיר על-כך וכרטסת החשבונות אליה מפנה ב"כ הנתבע סותרת טענה זו.

אשר על-כן, בקשת הרשות להגן נדחית וניתן בזאת פסק דין על-פי התובענה המורה לנתבע לשלם לתובעת את הסך של 76,399 ₪, אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל בצירוף אגרות בית המשפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 8,000 ₪ כולל מע"מ.

ניתן היום, ד' כסלו תשע"ד, 07 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: